Aaron ben David Hayyun

אהרון בן דוד חיון היה דמות בולטת ביהדות המאה ה-17, ושימש כרב וקבליסט. הוא החזיק בעמדה משמעותית כדיין ברבנות ירושלים, בראשות משה גלנטי, לצד עמיתים בולטים דוד יצחקי ויעקב מולקו. בתקופת כהונתו, חיון היה מעורב בפתרון סכסוכים בולטים, כולל מקרה בולט בין מרדכי הלוי, הרב הראשי של קהיר, ויהודה חבילו, הרב של אלכסנדריה.

תרומותיו האקדמיות של חיון לספרות היהודית ראויות לציון. הוא כתב פירוש לזוהר, טקסט יסודי של מיסטיקה יהודית. אף על פי שרק חלק מעבודתו פורסם, הוא יצא לאור תחת הכותר מחנה אהרון, וסיפק תובנות יקרות ערך לפרשנותו לזוהר. כתביו והחלטותיו, כולל אלו שפורסמו בספרו של מרדכי הלוי "דרכי נועם", מדגימים את מומחיותו והשפעתו של חיון בקהילה היהודית, במיוחד בתחומי המשפט הרבני ולימודים קבליים.