Abiathar ben Elijah ha-Cohen

אביתר בן אליהו הכהן היה דמות בולטת ביהדות פלסטינית, ושירת כגאון הפלסטיני האחרון שהחזיק בתפקידו בארץ ישראל. נולד סביב שנת 1040, הוא ירש את אביו, רבי אליהו, כגאון ב-1083. עם זאת, כהונתו הוכפשה על ידי אתגר משמעותי כאשר הודח לאחר סכסוך אלים עם דוד בן דניאל, הראש המנודה המצרי שביקש להפעיל שליטה על יהדות פלסטינית.

חוויותיו של אביתר בתקופה זו מתועדות במגילת אביתר, רשומות שהתגלו בגניזה הקהירית. לאחר בריחתו לסוריה ב-1093, הוא שב בסופו של דבר לתפקידו כגאון לאחר נפילתו של דוד בן דניאל. חייו של אביתר התאפיינו באירוע בולט נוסף במהלך המצור על טריפולי, שם הוא היה תקוע אך הצליח להשיג מעבר בטוח לדמשק בזכות מעמדו ה�כבד. כסופר, אביתר כתב את מגילת אביתר ב-1094, עבודה היסטורית החוקרת את בחירת הנהגת היהודים ואת תהליך קביעת הלוח הרשמי, והותיר אחריו מ