Jacob ben Nathanael

יעקב בן נתנאל היה דמות בולטת בקהילה היהודית התימנית במאה ה-12 לספירה, ושימש כראש ישיבה. הוא היה בנו של הרב הנערץ נתנאל אל-פיומי, סופר פילוסופי נודע. תרומותיו של יעקב לקהילה הן משמעותיות, במיוחד מאמציו להתמודד עם אתגר משמעותי שעמד בפני יהודי ערב הדרומית באותה תקופה.

בשנת 1172, יעקב בן נתנאל ביקש את עצתו של הרמב"ם הנערץ בנוגע למשיח שקר שהוליך שולל את האוכלוסייה היהודית בערב הדרומית. חילופי הדברים האלה מתועדים דרך פסקה ב"מכתב לחכמי קהילת מרסיי" של הרמב"ם. בתגובה לשאילתו של יעקב, הרמב"ם כתב את יצירתו המשפיעה, איגרת תימן, הידועה גם בשם פתח תקווה. חוקרים אחדים, כולל אברהם הרקבי, מציעים כי יעקב עשוי היה להיות מוכר עם כתביו של סעדיה גאון, במיוחד עם יצירתו "ספר הגלוי". דרך התקשרויותיו עם חוקרים בולטים כמו הרמב"ם, יעקב בן נתנאל