Servi camerae regis

שרתי חדר המלוכה, ניסוח לטיני שמשמעו "משרתי חדר המלך", מתייחס למעמד הייחודי של יהודים באירופה הנוצרית בימי הביניים. בתקופה זו, יהודים נחשבו להיות תחת הגנה וסמכות ישירות של המונרך, שהיה בעל הסמכות להטיל מיסים עליהם ולנצל את משאביהם לטובת אוצר המלך. בתמורה למיסוי זה, השליט היה אחראי לספק הגנה לאוכלוסייה היהודית מפני איומים וסכנות חיצוניות.

חוקי אדוארד המודה, שנחקקו במאה ה-12 באנגליה, הקימו באופן רשמי את מעמד שרתי חדר המלוכה, והכריזו כי כל היהודים בממלכה כפופים להגנה ואפוטרופסות של המלך. זאת אומרת שיהודים נאסרו מלחפש הגנה מאנשים חזקים ללא רשותו המפורשת של המלך, שכן הם ורכושם נחשבו לרכושו של המלך. החוקים גם העניקו למלך את הזכות להחזיר יהודים או נכסים שנתפסו כשייכים לו, ובכך חיזקו את הקשר הייחודי בין האוכלוסייה היהודית לרש