Haredim and Zionism

יחס החרדים אל התנועה הציונית ואל מדינת ישראל

הדעות היהודיות החרדיות על תנועת הציונות עוצבו על ידי היסטוריה מורכבת ורב-גונית של התנגדות ומחאה. מסוף המאה ה-19, כאשר הציונות הפוליטית צמחה לראשונה, מנהיגים חרדים הביעו התנגדות חזקה לכיוון החילוני של התנועה. התנגדות זו נבעה מדאגה עמוקה שהדגש של הציונות על לאומיות יגדיר מחדש את האומה היהודית, ויסטה את תשומת הלב מקהילה דתית הקשורה בציות לחוק האלוהי, לעבר זהות אתנית חילונית יותר.

רובם המכריע של יהודים חרדים דחו את הציונות לפני הקמת מדינת ישראל, בטענה שזו היתה מוקדמת מדי ואפילו אסורה ליהודים להקים מחדש שלטון יהודי בארץ ישראל לפני בוא המשיח. בעוד שחלק מרבנים חרדים תמכו בהתיישבות יהודית מחדש בפלשתינה בסוף המאה ה-19, חזונם היה שונה מזה של תנועת הציונות, והדגיש את חשיבות הקפדה על הדת ודחיית הרעיון לכבוש או להכריז עצמאות מהשלטון העות'מא