Samuel ben Jacob ibn Jam

שמואל בן יעקב אבן ג'אם היה רב בולט בקהילה הצפון-אפריקאית, במיוחד באזור גאבס, במהלך המאה ה-12. השפעתו ומעמדו השתרעו מעבר לקהילה המקומית, כפי שניכר מיחסו הקרוב עם הנכבד אברהם אבן עזרא. קשר זה מדגיש את חשיבותו של שמואל בתוך הקהילה האקדמית היהודית של זמנו.

הקדשתו של אברהם אבן עזרא את יצירתו, חי בן מקיץ, לשמואל בן יעקב אבן ג'אם מדגישה את הכבוד והערצה שרחש כלפי הרב. כמו כן, אזכורו השבחי של אבן עזרא את בניו של שמואל, יהודה, משה ויעקב, מרמזים כי משפחת הרב נחשבה גם היא לראויה לכבוד רב. דרך הקשרים האלה, מורשתו של שמואל בן יעקב אבן ג'אם נשמרת כדמות מכובדת בקהילה היהודית של צפון אפריקה בימי הביניים.